הכרעת דין בתיק הע"ז 1717-08

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין עבירות של העסקת  שמונה עשר  עובדים זרים ללא התר,אי המצאת מסמכים  והפרת חובה של מנהל למנוע ביצוע העבירות המיוחסות לחברה. (עבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)2; 5, ו6 (ה) לחוק עובדים זרים התשנ"א -1991 - להלן: "החוק").

2.         הנאשמת 1 הינה חברה העוסקת בעבודות בנייה (להלן: "הנאשמת"). הנאשם 2 הינו המנהל של הנאשמת ובעל מניות (להלן: "הנאשם"). הנאשמת התקשרה בחוזה עם עזרא את לביא חברה לבנייה בע"מ לבניית מלון מדיטרנה באשדוד ברח' מרטין בובר 1 (להלן: "האתר").

3.         בתאריך 22.10.07 נערכה באתר ביקורת על ידי מפקחי משרד התמ"ת. באתר נמצאו שמונה עשר עובדים פלשתינאים תושבי השטחים, מבצעים עבירות בנייה של מחיצות (להלן:"העובדים") . העובדים זוהו על ידי תעודות הזהות, ונרשמו ברשימה ( ת/4 ת/15 ת/16). בהתאם לתעודת עובד ציבור של מר עמי קבילו רע"ן תעסוקה בבית לחם/חברון במינהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון (ת/14) לא היה לעובדים רשיון לעבוד בישראל.         

4.         הנאשמים טוענים להגנתם כי העובדים הועסקו על ידי קבלני המשנה שפעלו באתר. תפקיד הנאשמת היה רק לבצע עבודות בטון ועבודה זו לא יכלה היתה להתבצע בקומה שניה, כאשר הבנין הגיע לקומה התשיעית.

העובדות שבוצעו בקומות האחרות היו של צבע, טיח, חשמל, אינסטלציה, שלא היו באחריות הנאשמת. גם מספרם של העובדים שנמצאו באתר, מלמד כי אין זה יתכן כי מדובר בעובדי הנאשמת.

5.         הכרעה

סעיף 2 (א) לחוק קובע -

" מי שעשה אחד מאלה -

(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו

(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1....

סעיף 1 י"ג לחוק קובע:

"(א)    לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר"

משעובדת הימצאותם באתר של שמונה עשר  עובדים זרים שפרטיהם מופיעים בסעיף 5 לכתב האישום - אינה שנויה במחלוקת, נותרה לדיון השאלה היחידה והיא האם העובדים הועסקו על ידי הנאשמת.

נקדים ונאמר כבר עתה,כי אין בידינו לקבל את טענות הנאשמת ומבחינה זו הוכיחה המאשימה מעל ומעבר לכל ספק כי הנאשמת העסיקה את העובדים.

6.         ראשית, מבקשים אנו להניח את החזקה הבאה - לפיה מקום בו למן דהוא יש אחריות, שליטה ונגישות לאתר עבודה, הרי כל מי שנמצא בשטח, יחשב עובד שלו, אלא אם יוכיח אחרת. חזקה זו היא פרי נסיון חיים לפיו מי שיש לו חזקה בשטח, הרי כל מי שעובד שם, למטרה אליה נמסרה החזקה בשטח, הרי הוא מועסק על ידי אותו פלוני.

ניתן יהיה לסתור חזקה זו בין על ידי מסמכים ובין ע"י עדויות המראים שהעובדים מועסקים על ידי אחר. (ע"פ (ארצי) 60/09 מדינת ישראל נ' יוסף עבד אל פתאח פס"ד מיום 7.3.10, ע"פ (ארצי) 41/09 מדינת ישראל נ' אליבו יצחקי פס"ד מיום 27.5.10).

7.         במקרה שלפנינו, הנסיבות מלמדות כי הנאשמת היתה אחראית על האתר. החל מהשלט שנמצא בחזית הבניין, הנושא את שמה של החברה (ת/8) ובו מפורטים בעלי המקצוע הקשורים - מנהל עבודה - פבל, האדריכל, המהנדס, מנהל האינסטלציה ומהנדס החשמל.

בעדותו  של מר יהודה ברדה, שנמצא בשטח בעת הביקורת, ומשמש כקניין בחברה, מצאנו אישור לכך כי - " החברה ונוסול היא חברה קבלנית הבונה את המלון ששמו - מדיטרנה הנמצא פה מול החוף באשדוד" (ת/10).

8.         מכאן שעל פי הגיונם של דברים, יוצא כי הנאשמת היא החברה הקבלנית שנבחרה לבנות את המלון והיא אחראית גם על העובדים הנמצאים בבנין אלא אם תוכיח  אחרת. בנקודה זו, נדגיש כי הנאשמת יכולה היתה להציג את הסכם העבודה שהיה לה עם המזמין  ובו פורט סוג העבודה אותה היא אמורה לבצע.